בזמן האחרון הרשומות (או 'שמע' נקרא להם פוסטים) שלי היו די עגומות ...
הן בדרך כלל נגעו לעובדה שאני כותבת , בגלל שכשאני כן מדברת אני נתקלת לרוב באוזניים ערלות (לא שלי )
החלטתי להחזיר עטרה ליושנה ולנסות להצחיק ואולי אף לשעשע אתכם במקום לילל, להלין, לבכות , להתלונן , לקטר...
(למה לעזאזל תמיד יש יותר מילים שליליות מאשר מילים חיוביות...?!)
חשבתי לתומי שבשביל הפוליטיקלי קורקט אם יש בדיחות על השואה ...
בטוח יש בדיחות על כבדות שמיעה/ חירשות ..
נכון? הגיון צרוף....שמעו....חיפשתי בכל גוגל...דל מאוד ...דליל ביותר.... באתר הזה מצאתי רק בדיחה אחת וגם היא לא משהו ....
הבדיחה הזאת למשל...זכתה מההפקר...רק בגלל שהיא הייתה כמעט היחידה....
http://www.bdihot.co.il/%D7%97%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A1%D7%A7%D7%A1/
יש לציין שהכתובת לקישור שלה יותר ארוך ממנה....
זאת קצת הצחיקה אותי וקצת העליבה אותי...
http://jokes.goop.co.il/Web/joke.aspx?j=1957
דווקא האתר באנגלית הפתיע אותי לטובה, אגב...
כשניסיתי את התרגום שלו לעברית זה היה קטסטרופה....
http://www.start-american-sign-language.com/deaf-jokes.html
בקיצור....לא משהו....
אני באמת חושבת שמאז ומתמיד המציאות גדולה מכל דמיון...
אז אני פשוט אשתף אתכם בקורותיי ככבדת שמיעה...זה מצחיק כשלעצמו.
הרבה פעמים בעלי בא הביתה ומתחיל בהתלהבות לספר לי משהו....
"את שומעת?.... "
התגובה המיידית שלי היא...
התגובה המיידית שלי היא...
"לא" " לא ממש" "ככה ככה" עם תנועת יד מתנדנדת....
" בערך כזה...""לא תמיד...." "רק מה שאני רוצה...." "לפעמים..."
הבדיחה הכי טובה זה שנים של "שמיעה סלקטיבית" ....
הכי מצחיק אותי זה שאני מבקשת שידברו אליי בקול רם , ואז צורחים לי שזה גם בעיה כי זה חזק מידי......
או שהורג אותי אנשים שמדברים בהגזמה של תנועות שפתיים (בעלי לפעמים שוגה בזה ואצלו בגלל השפתיים הבשרניות והגדולות זה נראה מצחיק במיוחד ומזכיר במידת מה את כתב חדשות המכוער ההוא שהיה בערוץ 1...לא זוכרת את שמו כרגע...) ואז אני לא מבינה כלום כי אלה תנועות מוגזמות...
הכי מצחיקים אותי אנשים שמנסים לספר לי סוד ומדברים לתוך האוזן כשבעצם הם צריכים לדבר מעל האוזן כי שם הרמקולים נמצאים...
במסיבות ואירועים מרעישים במיוחד , אני שומעת הכי טוב בגלל שהמכשירים שלי מיוחדים וממוחשבים והם מסננים לי את הצלילים באופן אוטומטי.
אחד הדברים שהכי מפריעים לי אלה אנשים שמדברים ומסתירים את הפה עם היד שלהם....גם עם המכשירים עדיין קשה לי עם קטעים כאלה, כי אני די רגילה לקרוא שפתיים...
ויש את החלק התדמיתי והסטיגמתי של כל העניין ...
הכי גרוע קרה לי ממש בהתחלה ,כשרק התחלתי להשתמש במכשירים , ישבנו בסוג של אירוע משפחתי ושיתפתי את הסובבים בחדשות הנפלאות האלה סוף סוף אני יכולה לשמוע אותם יותר טוב ...
בלית ברירה בגלל כבדות השמיעה שלי הפכתי למקשיבה אבסולוטית , ואם אני לא מבינה משהו או לא בטוחה במשהו אני שואלת, ומסתכנת בתשובה הנצחית והמעצבנת...
"עזבי לא משנה..." או "עזבי לא חשוב?..."
אבל מהר לפני ששוב אני אחזור רק להתלונן על הקושי של אדם כבד שמיעה עם סביבה חסרת סבלנות ...
כמו להחליש את המכשירים בשביל לא לשמוע רעשים מיותרים כמו למשל , תיפוף מקלדת מהירה של הילדים, המהום של שיר בזיוף, ונקישות עצבניות ברגליים, ציפור שמחליטה להעיר אותך בבוקר שהחלטת לקום מאוחר...רעשי בנייה מבחוץ...וכדומה...
כמו לתת לילדים לשמוע מוזיקה בפול ווליום בחדר הסמוך ,בלי שזה יזיז לשנ"צ שלך...
כמו לשבת מול המחשב בסלון ולכתוב בנחת כשבבית יש רעש מדהים מהטלוויזיה , אייפונים, מחשב נייד, פלאפונים , אנשים מתווכחים ועוד....
והכי הכי חשוב...
הבדיחה הנצחית של בעלי בנושא היא בדיחה שמשלבת בין הרצוי למצוי....
"למה לנאד יש ריח? כדי שגם החרשים יהנו."
אם אתם מוצאים עוד בדיחות / סיפורים בעניין אני אשמח אם תשתפו אותי
הבדיחה הכי טובה זה שנים של "שמיעה סלקטיבית" ....
כי הבעיה הספציפית בכבדות השמיעה שלי היא שאני כן שומעת אבל לפעמים בדיליי , כלומר המילה נכנסת להכרה ולהבנה רק אחרי כמה דקות....
מהצד זה יראה לאנשים כאילו אני קצת איטית,
ובגלל שאני קצת אימפולסיבית אז לפעמים אני אומרת בקול רם "אהההה....וחוזרת על המילה באיחור מה ביחס לנושא שנאמר ...או באמצע משפט המשך..."
לפעמים אני שומעת רק צלילים מסוימים , בלי המכשירים לפעמים
משפט נשמע לי שחצי המילים נבלעות וחצי צורחות...
משפט נשמע לי שחצי המילים נבלעות וחצי צורחות...
הכי מצחיק אותי זה שאני מבקשת שידברו אליי בקול רם , ואז צורחים לי שזה גם בעיה כי זה חזק מידי......
או שהורג אותי אנשים שמדברים בהגזמה של תנועות שפתיים (בעלי לפעמים שוגה בזה ואצלו בגלל השפתיים הבשרניות והגדולות זה נראה מצחיק במיוחד ומזכיר במידת מה את כתב חדשות המכוער ההוא שהיה בערוץ 1...לא זוכרת את שמו כרגע...) ואז אני לא מבינה כלום כי אלה תנועות מוגזמות...
הכי מצחיקים אותי אנשים שמנסים לספר לי סוד ומדברים לתוך האוזן כשבעצם הם צריכים לדבר מעל האוזן כי שם הרמקולים נמצאים...
במסיבות ואירועים מרעישים במיוחד , אני שומעת הכי טוב בגלל שהמכשירים שלי מיוחדים וממוחשבים והם מסננים לי את הצלילים באופן אוטומטי.
אבל דווקא כשיש חדר ריק עם אקוסטיקה גרועה , אני שומעת פחות טוב
ואז נורא מתסכל לשאול מה? מה? עם המכשירים...
אחד הדברים שהכי מפריעים לי אלה אנשים שמדברים ומסתירים את הפה עם היד שלהם....גם עם המכשירים עדיין קשה לי עם קטעים כאלה, כי אני די רגילה לקרוא שפתיים...
ויש את החלק התדמיתי והסטיגמתי של כל העניין ...
הכי גרוע קרה לי ממש בהתחלה ,כשרק התחלתי להשתמש במכשירים , ישבנו בסוג של אירוע משפחתי ושיתפתי את הסובבים בחדשות הנפלאות האלה סוף סוף אני יכולה לשמוע אותם יותר טוב ...
ואז דודה אחת ממש "גאונה" אמרה שהיא דווקא מכירה מישהי נורא כשרונית ויצירתית אפילו שהיא חרשת.... והיא מספרת את זה ועושה פרצופים מוגזמים של הפתעה והערכה.... כאילו זה דבר בלתי אפשרי...
אני והסובבים אותי היינו המומים מה"יהלום הגולמי" שהפיק פיה ואני כמובן ישר בשיא הכנות והציניות האופיינית לי, שאלתי אותה "סליחה?! מה הקשר בכלל? " מה את מנסה להגיד כאן !? שאנשים חרשים הם חסרי אינטליגנציה או בעלי פיגור שכלי, או שהם שלא יכול להיות להם איזה כישרון? "
מצאה לה על האוזניים והפה של מי ליפול באמירה הפתטית שלה....
בלית ברירה בגלל כבדות השמיעה שלי הפכתי למקשיבה אבסולוטית , ואם אני לא מבינה משהו או לא בטוחה במשהו אני שואלת, ומסתכנת בתשובה הנצחית והמעצבנת...
"עזבי לא משנה..." או "עזבי לא חשוב?..."
אבל מהר לפני ששוב אני אחזור רק להתלונן על הקושי של אדם כבד שמיעה עם סביבה חסרת סבלנות ...
אני אמנה את היתרונות הנפלאים....ויש די הרבה כאלה :
בגלל הבעיה הספציפית שיש בשמיעה שלי , שאין לי מסנן טבעי, דווקא מוזיקה אני שומעת בצורה מדהימה, אני מזהה צלילים בצורה מדהימה,
בגלל הבעיה הספציפית שיש בשמיעה שלי , שאין לי מסנן טבעי, דווקא מוזיקה אני שומעת בצורה מדהימה, אני מזהה צלילים בצורה מדהימה,
זה רק הקול האנושי שאני "אלרגית" אליו....
יש עוד יתרונות ....
יש עוד יתרונות ....
כמו לכבות את המכשירים בשביל לא לשמוע את האזעקה מחרישת אוזניים של רכב שעומד בחנייה הקרובה...
כמו להחליש את המכשירים בשביל לא לשמוע רעשים מיותרים כמו למשל , תיפוף מקלדת מהירה של הילדים, המהום של שיר בזיוף, ונקישות עצבניות ברגליים, ציפור שמחליטה להעיר אותך בבוקר שהחלטת לקום מאוחר...רעשי בנייה מבחוץ...וכדומה...
כמו לתת לילדים לשמוע מוזיקה בפול ווליום בחדר הסמוך ,בלי שזה יזיז לשנ"צ שלך...
כמו לשבת מול המחשב בסלון ולכתוב בנחת כשבבית יש רעש מדהים מהטלוויזיה , אייפונים, מחשב נייד, פלאפונים , אנשים מתווכחים ועוד....
והכי הכי חשוב...
לתת הזדמנות לאנשים לשנות את דעתם...
"מה אמרת?! ....תגיד עוד פעם ,כי לא שמעתי טוב.......
"מה אמרת?! ....תגיד עוד פעם ,כי לא שמעתי טוב.......
הבדיחה הנצחית של בעלי בנושא היא בדיחה שמשלבת בין הרצוי למצוי....
"למה לנאד יש ריח? כדי שגם החרשים יהנו."
אם אתם מוצאים עוד בדיחות / סיפורים בעניין אני אשמח אם תשתפו אותי
תגובה 1:
אמא שלך צודקת בהחלט , באמת לא כל דבר שווה לשמוע :-) לפחות היא עושה שימוש נכון בשמיעה הסלקטיבית שלה :-)
אצלי לעומת זאת השמיעה באמת משתנה בהתאם לתנאים הקיימים מסביב .. אני מחפשת את הביטוי נכון שיסביר שבעצם אצלי גם יש סוג של סלקטיביות בשמיעה אבל ההבדל הוא שזה לא מבחירה חופשית שלי .. אלא מבחירה חסרת ברירה של המחלה שלי ששמה טרשת האוזן התיכונה - בלועזית אוטוסקלרוזיס
http://www.infomed.co.il/disease-932/
http://www.ear.org.il/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1/
מן הסתם הומור זאת דרך שתמיד עוזרת להתמודד עם בעיות ומחלות :-)
הוסף רשומת תגובה