כמעט חודש / הבעת רגשות / רגשון מהלך

כמעט חודש... 

כמעט חודש עבר מאז שפרסמתי משהו חדש כאן.. 

שבוע אחרי זה רק הבאתי שתי רשומות ישנות יותר... 

ואני לא מוצאת זמן או חשק לכתוב או לעשות סרטון על יצירה חדשה.. 

ודווקא יש מלא יצירות חדשות.. 

אבל בבלוג.. אפעס...קצת איבדתי את זה.. 

אני מסתובבת כבר שבוע בסוג של דאון...

לא בא לי לפרט..

לכאורה הכל בסדר .. כלומר... חוץ מכל מה שלא בסדר...

כל פעם שמה פוסטים בפייסבוק ומורידה אותם

בגלל תגובות שהיו צריכות להיאמר בפרטי

מגיעה למסקנה ש"לא לשתף כדי לא להיפגע" 

 אתמול שמתי פוסט כזה + הציור  הזה .. קיבלתי 4 לייקים ותגובה מודאגת אחת.. 

 ואז החלטתי למחוק לאלתר.. 

בנוסף שלחתי הרגעה לתגובה המודאגת (בואי נשמור על עילום שם)

 שוב תודה לך על האכפתיות ...

את/ה ועוד שלושה אנשים הספקתם לעשות לי לייק ..

תודה לכם .

אני לא אוהבת להיות ככה ..

זה נותן לי הרגשה של מסכנות אומללה , חוסר אונים ..

זה מכביד עליי את החיים שגם ככה לא סוגים בשושנים ..

אבל זה מה יש.. עבר עליי שבוע נאחס השבוע..

וחוץ מיעלת חן אחת ומקסימה שלא אזכיר את שמה בכוונה

לא הייתה לי אוזן קשבת מאף אחד אחר (שששש) 

הסירה הדמיונית השבורה שלי קשורה עכשיו למפרץ היחיד הזה

אחרי שהיא כמעט והוטבעה ע"י פרסונה מסוימת שלפני שבוע עגן/ה בניחותא במפרץ שלי 

בעיטה נטישה ובגידה , זה מה שאני חווה בהרגשה שלי לפחות  ..

אם ביקשתי לי להרגיש עד כדי הבנה מוחלטת 

מה שחלף בראשו/ה של אותה פרסונה באותה עת 

 הרי שהצלחתי מעבר לכל ספק.. 

ממש שכפלתי את ההרגשה ...לצערי הרב..:-(

תסבירו לי איך זה שאדם מגיב ומעיר ומחנך בהתנשאות ומגבוה 

רק על הדברים הרעים שבי (לדעתו/ה) 

ולא מסוגל לראות פוסט אחר שכולו יופי ?!

פרגון כלפיי לא בלקסיקון של הפרסונה הזאת כנראה... :-(

כן.. אני כועסת..ופגועה נורא..  

אולי זאת תהיה גם הבעת הפנים הבאה שאני אצייר...

 כעס.. הפגיעה.. כולל תמיהה 

האמת שכבר אתמול התחלתי.. וזה מה שיצא...

זהו! הרגע מצאתי את עצמי.. 

אני  פשוט רגשון מהלך

העניין הוא שנמאס לי להלך על חבל דק ולמעוד כל הזמן ....

נ.ב-

 ציורים קצת יותר טובים שלי 

אפשר למצוא כאן.. 

 פוסט אחר שכתבתי בפייסבוק : 

כן... אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי... זה לא דבר חדש ..

פעם בכמה שנים תוקף אותי הצורך לצייר... וגם צובעת הרבה לפני שזה הפך להיות טרנד..

הפעם החלטתי לשלב ביניהם..

לפני חודש בערך , ציירתי בעיפרון רגיל על דף בריסטול טיפה עבה מהרגיל שמצאתי בעבודה

 זה היה באחת הפסקות הצהריים כשהילדים ישנים (משפחתון)

הנחתי בצד את משקפי הראייה בכוונה רבה ..

וציירתי כמעט בחושך וזה מה שיצא .

 היום סרקתי את הציור שחור לבן שציירתי

 וצבעתי אותו בפאבר קסטל ה"אדומים" שיש לי

(כן כן אני יודעת שהם לא המקצועיים ביותר אבל לי זה מספיק בהחלט)

לא פשוט לצלם את התוצאות אבל השתדלתי שיצא כמה שיותר אותנטי סמל ההבעה ‏‎smile‎‏
אה כן.. וזה ניסיון ראשון שלי לצבוע פנים ,בגודל A4 בכל אופן

עוד רשומות עם ציורים שלי בבלוג בתפוז 

 ציורים שלי 

אישה-עץ 

עוד ציור שחור לבן שלי שהחלטתי לסרוק ולצבוע 

....אני יודעת שזה להתעסק בקטנות ...

לפחות ליד הדברים הגדולים שקורים מסביבנו בימינו..

..אבל אלה הם החיים הקטנים שלי..