היום אני מזמינה לבלוג
כתבת אורחת
שתספר את הסיפור על פליצי מנקודת המבט שלה
גם הכתיבה וגם התמונות הראשונות שייכות לטיראן בכר הבת האמצעית שלי
לקראת סוף הפוסט הוספתי תמונות של פליצי מימינו אלה
אפילו שתי התמונות האחרונות הם ממש מהיום בבוקר :-)
גרתי אז בדירה עם עוד שלושה שותפים , זה היה בערך שבועיים לפני שעברתי דירה. הדס, אחת השותפות שלחה לי הודעה, הייתי בעבודה. היא שלחה לי תמונה של שני גורי חתולים ושאלה אם זה בסדר שהם יהיו בחדר עבודה של הדירה. ישר עניתי כן, בלי לחשוב פעמיים. לא ידעתי שאני אעבור המון עם אחד מהגורים האלה. הגעתי לדירה מהעבודה וראיתי את שני היצורים הקטנטנים האלה. את שניהם אני יכולה להחזיק ביד אחת. העיניים עצומות והיללות צווחניות ישר התאהבתי
. אני והדס לקחנו עליהם בעלות. האכלנו אותם במטרנה לחתולים עם בקבוק, ניקינו אותם ועזרנו להם לעשות צרכים. כל היום וכל הלילה, בתורניות. סידרנו את הלוז שלנו כך שלא תחסר להם ארוחה “מקלחת” או חום
אחרי שבועיים עזבתי את הדירה. היה לי קשה בכל מובן שהוא. המפתח של הדירה נשאר אצלי והדס ואני המשכנו בתורנויות
הדס לקחה אותם לוטרינר ועשתה להם סידרת טיפולים. הגורים בריאים. מזל טוב יש לנו זכר ונקבה
אחרי תקופה של חודש והגורים בריאים עשינו להם בוק ופרסמנו בפייסבוק. חיפשנו לקטנים בית חם. אחרי כמה שבועות מצאנו לזכר בית חם. והנקבה, פליצי, נשארה לבד. המשכנו לפרסם והמשכנו לטפל. הגיע יום שישי. ישבתי עם השותף שלי בדירה החדשה מזה כמה חודשים וראיתי שהדס פרסמה שוב פוסט על פליצי שמחפשת בית חם, עשיתי לייק. אחרי כמה דקות קבלתי הודעה בפייסבוק מחבר משותף שלי ושל הדס. הוא ביקש שאני אשתף גם את הפוסט ואעזור למצוא לפליצי בית חם, סיפרתי לו שאני חושבת להביא אותה אלי. דיברתי עם השותף והוא אישר את ההגעה שלה לדירה, בתנאים כמובן
הודעתי להדס שפליצי תשאר אצלי. כמובן שהיא שמחה ותוך חצי שעה פליצי היתה אצלי בדירה. ישר הלכתי לחנות חיות הקרובה וקניתי לה כל מה שהיא צריכה
לאט לאט הכרנו אחת את השנייה. פליצי היא חתולה לא פשוטה. חשבתי שיהיה לי גוש פרווה שדורש צומי וישן הרבה. אבל לא פליצי. גורה פצצת אנרגיות והיסטריה. היא הייתה קלסטרופובית, אוכלת כבלים ושוברת הכל! אבל כמה אהבתי אותה. חתולה עם אופי אופי. פליצי גרמה להרבה מריבות ביני לבין השותף שלי. הבנתי אותו אבל גם הבנתי אותה. ניסיתי לעשות ה-כ-ל כדי לרצות אותה. פשוט לא היה לה טוב
עם הזמן התחלתי להתעניין באילוף חתולים ובעיות התנהגות אצל חתולים. פליצי נעשתה כבדה עלי נפשית ואני לא אשקר גם כלכלית. המחשבה של למצוא לה בית אחר התעופפה לה מעלי כמו ענן גשם בסרטים מצויירים שהולך אחריך לכל מקום
תכננתי את העזיבה שלי מהדירה והמחשבה של מה לעשות עם פליצי לא עזבה לי את הראש. הכרתי אותה כבר והבנתי שאני לא יכולה להביא אותה לבית אחר. החתולה הזאת היא נמרה פראית שכלואה בתוך כלוב בגן חיות. רע לה. ידעתי שאם אני אשחרר אותה בעיר הסיכוי שלה למות יהיה גבוה מאוד
הלכתי להורים שלי שגרים במושב. סיפרתי לאמא ולאחותי על פליצי וכמובן כמו כל בת למשפחת בכר הקשוחה היו הרבה דמעות בשיחה הזאת. הרגשתי שאני נוטשת את התינוקת שלי, הרגשתי שנכשלתי והכי גרוע הרגשתי שאכזבתי את פליצי. שאלתי את אמא אם זה בסדר להביא אותה למושב שתהיה בחצר. ידעתי שיש סיכוי שאני אשחרר אותה במושב והיא תיעלם לנצח. אבל לפחות יש לה סיכוי יותר גדול לשרוד במושב ולא ברחובות של העיר. אמא ישר ענתה לחיוב והלכה להודיע לאבא שלא אהב כל כך את הרעיון
כמה ימים לפני שעברתי דירה ההורים הגיעו לעיר. הגיע היום הגדול שלא רציתי שיגיע. פליצי עוברת למושב. היה קשה לתפוס אותה. היא היתה היסטרית וכעוסה מאוד. אבא חיכה למטה באוטו , אחי ואמא באו איתי לדירה. אחרי חצי שעה של ניסיון להכניס אותה לכלוב. הבנתי שיש יותר מידי אנשים בבית. ביקשתי מאמא ומאחי לחכות לי למטה. תוך כמה דקות תפסתי אותה עם מגבת והכנסתי אותה לכלוב.
כל הנסיעה הביתה למושב הכלוב היה עלי והיא בתוכו. הרגשתי אותה רועדת בתוך הכלוב. כמה ריחמתי עליה אבל ידעתי שזה לטובתה. הגענו הביתה וירדנו לחצר התחתונה. ביקשתי להיות לבד כשאני משחררת אותה. פתחתי את הכלוב, חשבתי שהיא תברח ישר. היא לא זזה. היא הייתה כל כך מפוחדת ובשוק
סידרתי לה את המיטה שלה והמשחקים והמתקן אוכל. שאולי תבין שהמקום הזה בשבילה. התיישבתי על הספה בחוץ והדלקתי סיגריה, חיכיתי. אחרי 10-15 דקות היא התחילה לרחרח את , דרכה החוצה. היא טיילה וסרקה את השטח. תוך כמה דקות כבר לא ראיתי אותה
קמתי למחרת בבוקר וישר הלכתי לבדוק אם היא בחוץ. היא לא היתה שם. הבנתי בצער שדרכנו נפרדו
אחרי כמה זמן אמא שלחה לי הודעה שהיא חושבת שהיא ראתה אותה ואמרה שפעם הבאה היא תצלם לי. לא עבר שבוע ואמא שלחה לי תמונות. תמונות של פליצי
פליצי במושב, חיה. הזמן עובר ואמא מעדכנת אותי ושולחת לי תמונות. פליצי מרגישה שזה הבית שלה. היא נותנת שילטפו אותה! היא אף פעם לא אהבה ליטופים כשהייתה בדירה. אמא מספרת שהיא מטיילת איתה ועם ודורותי. פליצי ודורותי הפכו להיות חברות טובות ופליצי ישנה במיטה שלה. היא נכנסת לבית לפעמים כשבא לה.
פליצי, התינוקת שלי נשארה במשפחה. והכי חשוב, אני יודעת שקבלתי את ההחלטה הנכונה בשבילה ואני יודעת שטוב לה והיא בבית שאוהבים אותה, אפילו אבא.
מטפלים בה ויש לה מרחב לרוץ ולהוציא אנרגיות. אני בחיים לא אשכח את התקופה שלנו כי עברנו הרבה ביחד והיא תמיד תשאר התינוקת שלי ואני באמת באמת אוהבת אותה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה