מונולוג...

בתכלס עברו יותר מ24 שעות מאז שפרסמתי את זה בפייסבוק  .. 

( שבת לפנות בוקר) 

הפרסום המקורי כאן 

הרקע : 

ב15 לחודש רוב הבנות בעבודה יצאו לחופשת קיץ...

מלבד  עוד שתי בנות שעוזבות בכלל  השנה , ואני.. שנשארנו לעבוד ב"קייטנה "

ה"קייטנה" נועדה להורים המתקשים לשמור על ילדיהם לעוד שבוע נוסף

-אוי אוי אוי "מסכנים" "אומללים" שכמותם..אוי אוי אוי "כמה קשה" "נורא ואיום"  -

{אז תסבירו לי  למה עשיתם בכלל ילדים יא קרציות :-(  }  

למעשה בשבוע הזה  הנוסף של ה"קייטנה" שגורם לילדיהם להיות תחת טיפולנו במשך 

11 חודשים וחצי במהלך השנה כולה  (למעט השבוע בפסח והשבוע הקרוב  ) 

אנחנו ה"בייביסיטר" שלהם וזה נורא ואיום  בשבילם , כי זה (אוי אוי אוי) לפני השבוע 

השני בחייהם בשנה הזאת בו הם יאלצו לצערם לטפל בילדיהם שלהם עוד 8-9 שעות 

נוספות ביום (נורא ואיום)  אותם הם ילדו כדי שאחרים יגדלו בשבילם במשך 11 חודשים 

וחצי וכדי שיהיה להם על מה להתלונן כל הזמן ...:-( 

אז ממחר המסכנים יטפלו בילדיהם כשבשאר ימות החול בשנה אנחנו מכסים את 

הנושא הכאוב הזה  עבורם .

אני בנוסף  כמובן גם עשיתי  עבודות ניקיונות כבר לשנה הבאה  על פי דרישת ההנהלה..

קרצפתי את האימא והסבתא של המטבח.. כמו שלא קרצפתי בביתי שלי מעולם...

אני מאוד מקווה שלפני תחילת השנה ביום הזה שהיא תמיד דורשת שנגיע לארגן את הגן 

לקראת תחילת השנה , היא תוותר עליי ושהבנות האחרות שחגגו את החופש שלהן מה-15 לאוגוסט

בזמן שאני עבדתי בפרך יעשו את זה בלעדיי 

מה יש?!  שיהיה הוגן!! 

אז אמן!! 

אז זהו .. היום עוד חמש שעות  עבודה למאנייק .. וזהו!!!

אחרי זה סוף סוף גם אני  אצא לחופש המיוחל.. שלצערי התקצר בשבוע שלם :-( 

אבל יותר טוב שיהיו לי כמה ימים מאשר בכלל לא.. 

אז מלבד התסכול על הסיפור הזה אני צוררת בתוכי עוד כמה תסכולים אחרים .. 

בהזדמנות אחרת אפרט .. ותהיו בטוחים שאפרט !! 

בכלליות זמן מצרך יקר לי ..

כבר חודש וחצי שלא העליתי רשומה .. אני לא עומדת בקצב של עצמי 

אבל לפחות המשכתי ליצור ולהתפתח בתחום היצירה למרות שעבדתי מלא שעות ולא היה לי כל כך הרבה פנאי .

מתנצלת מראש שזנחתי אתכם ואת הבלוגים שלכם וגם את שלי 

לא הגבתי כמעט בכלל וגם לא הספקתי לקרוא אתכם ... 

אתכם הסליחה!! מקווה לגשר על הפער למרות שאין לי הרבה זמן מלכתחילה .

שיהיה לכולנו שבוע טוב מאוד חברים!! 

נכתב בין שישי לשבת  באמצע הלילה! 

עברו כבר יותר מ24 שעות , יותר מיממה שלמה.. מאז שהתעוררתי..

אני מתה מעייפות ולא מצליחה לישון ... "נדנודי" שינה קיבלו משמעות חדשה ...

דברים מסוימים טורדים את מנוחתי..

רגשות סותרים ששואבים אותי לגדות נגדיות  העולם לרגע נראה מרגש ומבטיח ...

ולרגע מאכזב , מפחיד ומכאיב ...

אנשים נראים לרגע מעשירים וממלאים את הנשמה ...

ולצידם אנשים שמעיבים ומרוקנים מכל השראה...

אני כועסת ביתר קלות מדברים ...

מוזילה דמעות במהירות האור...

ומצד שני צוחקת עד צאת נשמתי מדברים מטומטמים לחלוטין

ועושה שטויות עד כלות..

מחפשת בתוכי את הניגודים להרגשה ששואבת אותי לתוכה...

מחפשת בפנס הנייד את רגעי האושר והחסד החסרים לי

שומעת בתוך האמיגלדה שבמוחי

משפטי לחימת שלווה ושלום רוחניים וחכמים ...

אני רוצה בכל כוחי לאמץ אותם לתוכי

"מחשבה בוראת מציאות "

"לחיות את ההווה"

" העבר והעתיד הם כמו דגים בכיסים "

רק היום אמרנו את המשפטים האלה .. זוכרים ?!

הכוח לרצות .. הכוח להאמין ... הכוח לקבל..

פתאום משום מקום או אולי מכל מקום שהוא.. עולה בי משפט הסינפסות ...

ההוא הידוע של 12 שלבים של גמילה ...

"אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר,

את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות

ואת החכמה להבדיל בין השניים."

מי שלא מאמין באלוהים .. יכול להגיד במקום אלוהים ..

יקום יקר, טבע העולם, או כל שם אחר שירצה ..

זה באמת לא משנה ..

אפשר גם לערבב ולהתאים כרצוננו.. לצרכינו ...

תן לי את האומץ לשנות .. את הכוח לקבל ...

את הכוח לשנות .. או את האומץ לקבל..

אבל הכי חשוב להבדיל בין השניים..

תמיד חשבתי שאיזון חייב להיות כמו יממה ...

מספר שעות של חושך מול מספר שעות של אור

מספר שעות של שינה מול מספר שעות של ערות

מספר שעות של עבודה מול מספר שעות של פנאי

מספר שעות של עצב מול מספר שעות שמחה...

מספר שעות של אכזבה מול מספר שעות של אושר

אבל ביממה הזאת אני מרגישה דחוסה , לעוסה , עמוסה

בהכול ובכלום שמעורבבים כ- עיסה

שבת שלום חברים <3

נ.ב- כל מה שמופיע בתוך מרכאות הם ציטוטים ידועים כמובן לא שלי!! כל השאר שלי !!!