וואו מזמן לא הייתי פה...
אז קודם כל עדכון בנוגע לדילמות של הרשומה הקודמת - מלכוד 22-
למי שלא ראה את התגובות של לתגובות ...בעיקר בתפוז
כי שם הכל יותר מפורט וגם יש לי שם יותר מגיבים בתכלס מאשר כאן ...
בורכתי באמת במנהלת שמסבירה ומנחה את כל הצוות ונותנת עצות
אז כן יש לי עם מי להתייעץ ולהגיע למסקנות לגבי מה באמת צריכים לעשות במקרים מסוימים
פשוט הבאתי לכם את הנושא מהצד המתסכל שיש גם אותו לפעמים, בעקבות מקרה שפורסם ברשת.
שבוע שעבר היה שבוע שבו לא היה לי אף יום חופשי, עבדתי שישה ימים רצופים .
ביום ראשון שעבר, חזרתי ממחלה בעצמי לתוך מקום עבודה שבו יש עוד חולות חוץ ממני
מצד אחד יש הרגשה טובה שצריכים אותי
ומצד שני יש הרגשה ש "היי, גם אני בת אדם "
בעבודה הזאת חייבים לפחות יום אחד של חופש , זאת עבודה מאוד קשה
ועוד אחרי הדילמות ההן שהיו לי, בכלל הייתי זקוקה לאוויר לנשימה.
כרגע בדיעבד אני יכולה להגיד שעמדתי בגבורה בשבוע מלא של עבודה בלי תקלים ודילמות בכלל .
(אני מקווה בכל אופן, כי לפעמים מפתיעים אותי בביקורת במקום שבכלל לא ציפיתי )
ונחזור לנושא הראשי של היום שקצת קשור לנושא הקודם אבל בצד השמח שלו...:-)
האירועים הם הולדת ילדים, תינוקות , עוללים , נכדים (לא שלי )
בשני המקרים זה קרה באותו יום - 1.8.2015
באותה שבת בבוקר נולדה הנכדה הראשונה של אחותי חני
ובאותו ערב נולד הנכד הראשון של החברים הכי טובים שלנו רוני ומזל (הם ממש משפחה עבורנו )
על החינה והחתונה של בנם עם בחירת לבו כתבתי בבלוג שלי בתפוז בסוף שנה שעברה,הנה הקישור -כאן