חוזרים למכונת הזמן

האמת שאין לי חשק לחזור אחורה..

שוב כל התלאות.. האכזבות.. 

להתחיל מחדש? הכל? שוב? נשמע לי אכזרי קצת...

וגם אם יהיה אחרת .. מי אמר שיהיה טוב יותר האחרת הזה? מי מבטיח? 

אני יכולה להגיד בוודאות שלמרות כל התחזיות שהיו לי  בעבר לגבי איך יראו בעתיד  חיי שבהווה

אני לא באמת מצטערת כל כך על שום דבר.. לא באמת..באמת???

ברורררר   שאם באמת הייתה מכונת זמן אמיתית.. הדבר הראשון שהייתי עושה זה

 הולכת לכמה רגעים חשובים בחיים ..ועושה דברים אחרים לגמרי.. 

מה אני ? עז? 

 

ברור שמחשבות כגון.. אם הגלגל היה מסתובב לאחור.. 

הייתי אומרת לה  /לו ככה וככה..

הייתי עושה ככה וככה...

למשל הייתי ממשיכה ללמוד בלט.. 

וכן מתעקשת לעבור לבית הספר שהמורה לבלט צביקה המליץ לאמי לשלוח אותי.. 

 או שהייתי ממשיכה לשיר במקהלה...

וכן מתעקשת ללמוד פיתוח קול כמו שליאורה ודדי המליצו להורים שלי.. 

הייתי מנסה בכל כוחי כן...ללמוד אומנות..ועיצוב...

הייתי מנסה בכל כוחי... כן לטייל בעולם הגדול לפני שאני מתחתנת..

הייתי מנסה בכל כוחי.... כן לרכוש מקצוע שישאיר אותי עם אויר מעל המים..

אבל מצד שני לא הייתי מוותרת על הילדים...

או על הבית שלי, או על המקום שאני אוהבת לגור בו...

והכי חשוב למרות שיש זמנים שהוא מרגיז אותי ומביא לי את הסעיף...

ויש הרבה דברים שהייתי עושה אחרת גם איתו..

אני באמת לא  רואה את עצמי נשואה במשך 27 שנים לאדם אחר

יש לנו נטייה להיזכר בדברים מאוד טובים או מאוד גרועים..

כל מה שהוא באופן יחסי בין חוויה לטראומה.. נבלע במובן מאליו שבו אנחנו נוטים לחיות..

אז למרות שיש נקודות זמן בחיים שבשמחה הייתי חוזרת ומשנה אותן..

אני יודעת שלא הייתי אני ....כמו שאני עכשיו ...

לולא כל מה שקרה לי בחיים .

אז אם לחזור אחורה יגרום לי לאבד 

את כל מה שיש לי עכשיו

אני מוותרת בלב שלם!

אני בילדות (גילאי 3- 6)

אני בנערות  (גילאי 13-16)

אני אם לאחת ולשתיים...(גילאי 23-26)

כאן אני אם לאחת ובתחילת ההיריון עם השנייה (וסוף סוף בלי פוני..) (בגיל 26)

כאן בתמונות עם הדולפינים..אני אם לשתיים ובהיריון עם כפיר  , רק שלא ידעתי עדיין

ובתמונה למטה זה בבת מצווה של מור שם אני ורפי הורים  לשלושה ילדים  בגילאי 12 , 9, 4 בערך..(גילאי 31-35)

ואת זה ..אני שרה לעצמי .....

​