למרות שנות אור מאז שלמדתי , אני מקווה
שיהיה לי מספיק זיכרון לטווח ארוך למרות הסניליות לטווח קצר
שמאיימת עליי ממרום גילי....
הסבר יותר מפורט כאן : הצלצול הוא בשבילי
האם תוכלו לנקוב בשמות המחנכות שלכם לאורך בית הספר היסודי?
שמות פרטיים זה מספיק....
כמובן שהתשובה מוכיחה מעל לכל ספק שהזיכרון לטווח ארוך
עובד יותר טוב אצלי....
המורה הראשונה שלי הייתה מורה מצוינת בשם חדווה ,
בכיתות א`-ב` בשנתיים הראשונות הייתי בבית
ספר אחר ואח"כ בנו בית ספר ממש ליד ביתי ועברתי אליו,
המורה בכיתה ג` הייתה נהדרת גם, מוזר
אבל אני לא זוכרת את שמה הפרטי רק שם המשפחה שלה....שהיה -מצליח-....
אני זוכרת שהיא עשתה עם הכיתה שלנו סרט הרפתקאות
וניסתה נורא לגרום לי לקבל ביטחון ושמה אותי בתפקיד חשוב בסרט... .
כשאני חושבת על זה היום....היא הייתה ממש מדהימה יחסית למורים
היבשים של פעם, לצערנו בגלל טראומה אישית בחייה
היא עזבה לפני סיום השנה (בעלה נהרג)...,
בכיתה ד` הייתה לנו מורה חיילת , אני חושבת שקראו לה דינה
אבל לא חותמת על זה....בתקופה ההיא ניסו לעשות שיטה של למידה בקבוצות...
בשבילי כילדה לא מקובלת ושנואה זה היה סיוט אחד גדול ..
זכור לי שבכיתה ו`הייתה מורה אחת למולדת/ טבע ומדע שאני לא זוכרת את שמה
אבל בשיעורים שלה פרחתי ונהניתי מאוד ,
בכיתות ה`-ח` אני כבר לא זוכרת מי היו המחנכות, כל הזמן התחלפו לנו.....
הייתי בבית ספר יסודי רגיל א`-ח`,
בזמני לימוד בחטיבות היה בדרך כלל שמור רק לפנימיות .
עכשיו אעבור רק על מורים מסוימים שאני זוכרת,
למשל המורה לצרפתית בכיתה ז`-ח`
הייתה מספרת בדיחות גסות בשיעור והבנים ריירו עליה..
לא זוכרת את שמה,יש לציין שחוץ מלהגיד "מה השעה?" בצרפתית
לא הצלחנו ללמוד אצלה... אולי כן אבל לא מה שהתכוונו ללמוד...
את התיכון חילקתי בין שלושה בתי ספר...בכיתה ט` היתי בבית חרושת לציונים
עד שלא יכולתי לסבול להיות שם,
בכיתה י` ועד חנוכה של כיתה יא`עברתי לבית ספר חקלאי,
אני זוכרת משם מורה מדהים לפיזיקה ומתמטיקה קראו לו יוסף בלדרמן שכל
הזמן היה אומר "מינימום –מקסימום" במבטא צרפתי אבל הוא היה מורה ממש טוב.
הייתה מורה לכימיה ,כוסית , שהבנים בשיעור מעבדה ליטפו לה את התחת מאחורי גבה
והיא הייתה קופצת ומסמיקה (אני רק מנחשת)
לא זוכרת את שמה אבל אנחנו קראנו לה שכבות גיאולוגיות...בגלל הרבה מייק אפ
שהיא שמה על הפנים....
אח"כ בחנוכה יא` עברתי לגור בקיבוץ ואז עד הבגרות הייתה התקופה היפה
ביותר של הנערות שלי, בבית ספר המשותף,
שם שיניתי את כל התדמית שלי לטובה,
המחנך שלנוהיה יוסי פולק מהקיבוץ שבו גרתי ,
מורה לתנ"ך מקסימה בשם נעמי שלדעתי כבר נפטרה בינתיים....
זהו...זה מה שאני זוכרת.כרגע ..בטח מחר אני אזכר בעוד..
מכירים את המשפטים האלה שמורים תמיד אומרים?
"הצלצול הוא בשבילי", וכאלה?
איזה משפט המורה שלכם תמיד הייתה אומרת?
חוץ מה"מינימום – מקסימום " של בלדרמן (לא לשכוח להגיד אתזה במבטא צרפתי)
אני לא ממש זוכרת הברקות או אמירות מעניינות
יש את הרגילות "יש לי עיניים בגב"
"אל תתנדד בכיסא, ואז בום טראח נפילה של תלמיד שייקץ)
"לך מיד החוצה" לילד שהפליץ לנו את הכיתה
ואנחנו נאלצנו להישאר עם הריח...
אבל פתאום נזכרתי במורה אחד לספרות שהיה לי בכיתות יא`-יב`
בדיעבד הייתי אומרת שהוא מאוד כריזמטי אבל אם הייתם שואלים אותנו הנוער
בשלב ההורמונים המתפתחים חשבנו שהוא סוטה מין
כי כל פעם שהוא הקריא קטע שהוא קצת יותר בעל אופן מיני הוא
היה עושה פרצופים של אשמדאי שוחר לטרף ומרייר ....
וכמובן בילדות כשכבר הייתה מורה שעשינו לה את המוות
הייתי שותפה פעילה כי בקטעים האלה הרגשתי שאני חלק מהחברה...
בשבילי זו הייתה אתנחתא מהמסכנות הפרטית שלי .
ארוחת העשר המוצלחת ביותר היא כמובן פיתה עם שוקולד. לא ככה?
ברור שכן!
אבל בגלל שזה כל כך צפוי
אני אספר דווקא על סנדוויצ`ים הכי גרועים שאפשר לשלוח ילד
לבית ספר ולגרום בזה לחיי החברה שלו לקמול טרם פריחתם...
וזה סנדוויצ`ים נקניק סלאמי או ביצה קשה....
רע , רע מאוד !!! ...
אם אתם אוהבים את ילדיכם השכילו מראש ואל תעשו זאת.
הדרך בה נהגתם לבלות את ההפסקה הגדולה
הייתה משחק עם החבר`ה בחצר/קריאת ספר
בכיתה/הכנת שיעורים/העתקת שיעורים/אחר:
אני הייתי משתדלת להתחבא כדי שלא יציקו לי ,
או שהייתי מתבודדת עם שתי החברות הטובות היחידות שהיו לי
בגלל אותה סיבה,
בתיכון זה כבר היה אחרת ובשנתיים האחרונות בקיבוץ נוספה
פינת העישון ליד הים שהיינו מתפלחים אליה בהפסקה ,
לא חינוכי בעליל...
אבל לפחות כך נמנעתי מגורל עגום של להיחשב ללפלפית (חנונית בימינו) .
המקצוע שהכי שנאתם בבית הספר היה היסטוריה כי
אני באמת צריכה להסביר או שזה די מובן ?!
והכי אהבתם ללמוד
בעיקרון זה היה נורא תלוי מי המורה, אבל בעיקר הכי אהבתי מדע וגיאוגרפיה
ומנגד דווקא ספרות מאוד אהבתי , אנגלית גם אהבתי מאוד....ב
עיקר שהיו בזמנו את כל התוכניות של הטלוויזיה לימודית של פעם
(מי שזוכר)
אף פעם לא קיבלתם 100 בהרבה מקצועות לא קיבלתי 100 ,
לפעמים בגיאוגרפיה או ספרות אבל
לרוב הממוצע שלי היה 8-9
הייתי מהתלמידים האלה ששומעים ביום הורים את המשפט הנצחי "יש לה
פוטנציאל אך אין לה מוטיבציה"
הייתה נהוגה אצלכם תלבושת אחידה?
איך נתתם לה את הטאץ` האישי שלכם?
כן, עד שהגעתי לקיבוץ בכל בתי הספר שלמדתי הייתה את אותה התלבושת ,
רק תלבושות ההתעמלות היו שונות מבית ספר לבית ספר ,
לרוב היה ג`ינס וחולצת כפתורים בצבע תכלת,סוודר כחול לחורף ,
בילדות הייתי חייבת טריקו מתחת כי התביישתי בניצנים שלא הולבשו בחזיה בזמן כמו כולם....
פשלה של אימא שלי....כמו עוד הרבה פשלות אחרות שלה לצערי...
בתיכון שילבתי מתחת חולצות גזורות ושיק משולב שהוא חצי פרחי חצי גזעי,
בקיבוץ זה היה בית ספר חופשי זו הייתה התקופה
הזרוקה שלי עם או בלי נעלי אצבע (קפקפי אילת קראו לזה פעם )
שאני מוצאת עד היום שהם באמת הכי נוחים ,
היינו נוסעים זרוקים, עם שרוואלים וכאפיות בתור צעיף
על גופיות סבא גדולות לעיר הגדולה יחפים,
פעם אפילו מישהו הציע לי שהוא יקנה לי נעליים,
שלא נדבר על זה שבטיול הגדול לסיני לפני
שהיא הוחזרה למצרים היה בדוי אחד שרצה לקנות אותי
תמורת כמה גמלים ...
אוי איזה זיכרונות....
הימים ימי טרום המקלדות והטאבלטים. אז...
עט, עיפרון או עט-עיפרון?
-עיפרון בכיתות הנמוכות , עט כדורי בתיכון,
תארו לכם עבודת גמר בכיתה יב` -
70 עמודי פוליו בכתב חרטומי מצריים....
איזה סיוט גמלי וגם למורים שבדקו אבל למרות זאת
קיבלתי 9 וארבע יחידות לבגרות מזה...
היו זמנים...
איזה פריט היה בקלמר שלכם הכי הרבה זמן?
השאריות של החידודים מהעיפרון?!.....לא זוכרת
באמת...
את האמת, ציירתם על השולחן לב ובו השם שלכם ושם של מישהו אחר?
על שולחן לא מציירים חורטים בקצוות....
בטח שציירתי גם על דפים אבל לא התיימרתי לזווג לעצמי מישהו....
סתם קשקשתי סימנים
כדי שלא יעלו על זה וירדו עליי....
עשיתם עוד תעלולים? נתפסתם? נענשתם?
לא ממש, הייתי חביבת המורים (ושנואת הילדים)
למרות שאף פעם לא העזתי להלשין והמורים ידעו שממני לא יוציאו מידע
כי אני כמו בונקר (הנה לכם ביטוי מהמאה הקודמת , זו כוחה של נוסטלגיה)
אני רק זוכרת שבכיתה א` ממש ביום הראשון ללימודים
המורה צעקה עליי לצאת החוצה כי שרקתי ,
אני חייבת לציין שהייתי המומה ויצאתי בהלם, עוד דבר
ראוי לציון , גם אז וגם היום אני לא יודעת לשרוק בכלל....
לכו תבינו אנשים....
זיכרון אחד משמעותי מבית הספר היסודי:
לצערי הזיכרון הזה לא טוב....כמו הרבה מהזיכרונות שהיו לי,
בהפסקה אחת בכיתה ד` שני בנים מהכיתה צלבו אותי לקיר עם שני מטאטאים ,
כל אחד מהם אחז מטאטא ואחד על השני באיקס ואז עליי הם מחצו אותי לקיר,
זה היה לאורך ההפסקה הגדולה, לא יכולתי לזוז ולא העזתי להוציא הגה
כי הם איימו שהם ירביצו לי עוד יותר, עד היום אני מזועזעת מהאלימות שלהם
ודווקא אז לא בכיתי ,כי החלטתי לא לבכות ....אבל נעלבתי עד עמקי נשמתי ...
ומאז ועד התיכון ההתבודדות שלי הייתה יותר מכוונת מאשר לפני כן
פשוט העדפתי להתנתק מאנשים חוץ משתי חברות
כאמור שגם הן מתי שהוא התפיידו להן מהחיים שלי.
לא יאמן שסיימתי ....
מבקשת סליחה מראש ,אבל
אני מעבירה את השרביט ל
ואחרון חביב TheOnlyNormalGuy
בינתיים עוד לא הצלחתי לצמצם קישורים לכדי מילה מייצגת , בעתיד אלמד !
(למדתי ושדרגתי 07/10/2012)
זהו...עכשיו תורכם , אבל רק אם בא לכם!!!
עדכון מצב- בינתיים גם אף אחד לא נענה לאתגר ששלחתי לו וכנראה אין להם גם כוונה כזאת בעתיד ,
אני בכל אופן את שלי עשיתי !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה