פנינו מועדות למדינת הוותיקן..
שעת הטיול היא סביבות 12:00 בצהריים בסה"כ..
אנחנו מתכוננים להיכנס לכנסיית סן פייטרו בוותיקן
או כפי שהיא גם נקראת בזיליקת פטרוס הקדוש
שם יש תור.. אבל בשעה הזאת זה תור סביר יחסית
מבחינת ימים זה היה יום שישי , מומלץ לא להגיע לשם בימי ראשון ורביעי
האוטובוס עוצר לנו בחניון בתוך מבנה ומשם במנהרה אנחנו
עוברים את הגבול למדינת הוותיקן..
כן כן.. אומנם לא צריך דרכונים בשביל להגיע לוותיקן
פשוט נכנסים ורק מתבדחים על זה..
אבל מדינת הוותיקן היא מדינה בפני עצמה
חיים בה כ-1000 איש , רובם נזירים ואנשי דת קתוליים
חוץ מזה כל יום מגיעים אליה לעבודה עוד 3000 אנשים יום יום
וכמובן תיירים שמגיעים בכמויות אסטרונומיות ...
בית מגוריו של האפיפיור נמצא שם וקרן אפילו הראתה לנו את חלון הבית שלו
יש את המרפסת ממנה הוא מניף ידיים ומברך את קהל מאמיניו
הערת שוליים: אני יודעת שבאקדמיה ללשון העברית שינו את השם תקנית ל-וטיקן..
אבל אני ברשותכם אמשיך לכתוב אותה בכתיב שאני רגילה אליו וותיקן.
המצלמה שלי שוב עשתה לי בעיות פתאום
אז עברתי לצלם בנייד
בתור בשביל להיכנס לכנסייה היו שומרים כולל שער גילוי מתכות
בתכלס זה המקום היחיד שבו עשינו בידוק קפדני מהסוג הזה (מלבד בשדות תעופה )
אבל זה משהו שהוא חשוב לכולם
כמו כן מראש קרן ביקשה לבוא עם כתפיים מכוסות , חולצה קצרה זה בסדר ,רק לא גופייה
וחייבים מכנסים שמכסים את הברכיים , גם נשים וגם גברים .
והנה עוד מעט נכנסים
קרן הסבירה לנו בחוץ כמה דברים
ברמת העיקרון אסור לה להדריך בפנים
אבל לשמחתי מותר לצלם
בפנים צילמתי די הרבה תמונות
אבל אני אביא רק את החשובות והטובות שבהן באופן יחסי
הפייטה היפה - פסל מקורי של מיכאלאנג'לו
לחשוב שהוא פיסל אותו בפטיש ואיזמל בצורה כל כך מדויקת ומדהימה
לצערי זה הכי טוב שהצלחתי לצלם .. האור מאחור מאוד הפריע.. וצילמתי איזה חמש תמונות ..
בפסל הזה שבתרגום נקרא "רחמים"
מרייה מחזיקה את גופתו של ישו לאחר שהורידו אותו מהצלב
המקום הזה ענק ועשיר בפסלים ובמוזאיקות
ובחומרים יקרים , זהב ושיש קררה הטוב בעולם ועוד
ממש אוצרות
זו גופתו של יוחנן העשרים ושלושה שנפטר ב1963
כאן תיעדתי נוצרים מאמינים
שנוהגים לגעת ולנשק (עם היד) את רגלו של הפסל פטרוס הקדוש
ולבקש ממנו משאלות
ברור שצילמתי עוד המון..
המקום מלא בפסלים של קדושים מכל התקופות
וכמו כל כנסייה שמכבדת את עצמה
יש תאי ווידוי, אז צילמתי אחד
כשיצאנו מהכנסייה
זה היה הזמן להסתובב קצת רק שנינו ולהתרשם
עד הזמן והמקום בו קרן קבעה מראש שנתאסף
בשביל להתארגן לאכול משהו באחת הרחובות הצדדיים
שמחתי לראות ולצלם את החיילים במדי המשמר המסורתיים של הוותיקן
כשיצאנו היו יותר אנשים מאשר כשהגענו
ובשלב מסוים נפתחו שערי שמיים וגשם התחיל לרדת
נכנסנו לאחד הרחובות הצדדים ולאכול ארוחת צהריים
בכל מקום יש שולחנות וכיסאות בחוץ ובפנים , בחוץ יש סוככים מבד
אחד המלצרים של אותה מסעדה עומד בחוץ ומזמין להיכנס
הם רגילים שם לתיירים
אז נכנסו לאיזה טרטוריה (מסעדה עממית עם מחירים סבירים )
אני ישר התאהבתי במפה המשובצת.. וזה כשלעצמו עשה לי את החוויה מושלמת
אני הזמנתי רביולי ממולא ריקוטה ותרד ברוטב פומודורו (עגבניות)
עם פרמז'נו רז'יאנו מגורד מעליו
רפי הזמין וקיבל ..."שניצל וצ'יפס - הגרסה האיטלקית"
שתי חזות עוף דקים דקים (ע"י פטיש חמש קילו כנראה) על הגריל
וקוביות קטנות של תפוחי אדמה שטוגנו במחבת.. טעים אבל לא מה שהוא קיווה...
אמרתי לו שהטעות שלו זה שבאיטליה לא מזמינים שניצל וצ'יפס
ובהמשך הטיול בשאר המקומות
הוא די התגמש והזמין משהו איטלקי וראה כי טוב...
כנראה שלא סתם אומרים ש"ברומא התנהג כרומאי" :-)
בסיום הארוחה עוד הסתובבנו קצת .. קנינו מטריה כי המשיך לרדת גשם חזק
היה חם אבל ירד גשם
ואז עלינו לאוטובוס להמשך הטיול
שמנו את פעמינו לעיירה בשם טיבולי שנמצאת בנפת רומא
היא נחשבת לאחד הפרברים של רומא שנמצא כ30 ק"מ מהמרכז
יש בה מעיינות מרפא ואת גני טיבולי או בשמה האחר וילה ד'אסטה
העיירה טיבולי מתוקה ויפהפיה
והגנים בה מהממים
אלה תמונות מתוך הוילה
כאן חזרתי לצלם עם המצלמה (כי אני עקשנית יותר ממנה)
נוף שצילמתי מתוך הוילה
ואלה תמונות בתוך הוילה עצמה
יש בה חדרים גדולים מלאים בציורי קיר תלת ממדיים מדהימים
אבל הציורים קצת דהויים באופן טבעי, השנים עשו את שלהם
ואז יצאנו אל הגנים
וכאן אני אתן לתמונות לדבר
אחרי שסיימנו לסייר בגני טיבולי היפהפיים
קיבלנו עוד קצת זמן כדי להסתובב בעיירה
אז ישבנו בקפה בונבון
ושתינו קפוצ'ינו עם מאפה
כאן מסתיים היום השני של הטיול
חזרנו למלון לישון
בונה סרה אה תותי :-)
על ההמשך למחרת , ברשומה הבאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה