כבר כתבתי על זה , באחד הפוסטים הקודמים שלי,
אוכל מזמן כבר לא נועד רק להזנה כמקור חיים, הוא הפך להנאה, לתחרות, לבידור,
למה שנהיה שונים כל כך? בכל חגיגה תמיד יש אוכל,
כל אירוע בחיים חוגגים עם אוכל ושתייה מרובה בכל העולם ,
זו לא המצאה של האמריקאים . ולצורך זה בעצם גם לשום אומה ועם אחרים
זה מתחיל עוד מימי האדם הקדמון כשצדו חיה גדולה וכולם היו מאושרים למצוא משהו אכיל
ועשו מזה חגיגה אחת גדולה בכל פעם,
אוכל= תרבות,
העניין הוא שאנשים "רזים" נוטים ליהנות יותר מהחברה שהתקבצה מסביב בעוד שאנשים "שמנים"
נוטים כפי הנראה ליהנות יותר מהאוכל עצמו....
ואז הביא אותי להיזכר באירועים משפחתיים מהילדות ,
ומהבגרות, אירועים של שמחה מאולצת לחגוג חתונה, ברית, בריתה,
בר/ בת מצווה ימי נישואין, ימי אהבה, ימי הולדת....
בסופו של דבר הכול תמיד סביב אוכל, שיהיה הרבה, שלא יגידו שאנחנו קמצנים,
אנשים מביאים מתנה , אז לא נעים לא לתת תמורה, זה כבר כמו מן מסעדה ,
אתה הולך לאירוע , משלם , מקבל או לא מקבל תמורה בעד ההשקעה שלך,
תרתי משמע, מצד המארח ומצד האורח.
זו מחוייבות , שהופכת לקנס משולש, כי צריך גם לקנות בגדים ,
כי זה לא יפה לבוא בסמרטוטים, זה הופך להיות חובה משפחתית , עם הרגשה של קנס.
וגם כמארח, אתה פתאום נזכר בכל המי ומי שכבר שנים לא דיברת איתם,
או קרובי משפחה מעצבנים שאף פעם לא בחרת בהם,
ואתה חייו להראות נדיבות כי הרי לא נעים הם משלמים,
הכל הופך עניין של חשבונאות , עם רשימות ,
"הוא יקבל בדיוק מה שהוא נתן לי לבן" וכאלה.
אז מה הפלא שאנחנו הולכים לאירועים כאלה עתירי קלוריות
ותוקעים אוכל לפעמים אפילו בלי ליהנות מהחברה עצמה !?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה